גזר דין בתיק הע"ז 1396-08

1.        הנאשם הורשע בהעסקת שלושה עובדים זרים בניגוד לסעיף 2(א)(1) - (2) לחוק עובדים זרים, התשנ"א - 1991. במהלך הטיעון לעונש ביקש הנאשם כי בית הדין ישקול ענישה ללא הרשעה. בהמשך לכך, הוזמן תסקיר קצין מבחן, והצדדים השלימו טיעוניהם בהתייחס לתסקיר קצין מבחן.

  העבירה ונסיבות ביצוע העבירה:

2.        כפי שנקבע בהכרעת הדין, בתקופה הרלוונטית לכתב האישום, בחודש מרץ 2006, ניהל הנאשם עסק למכירת מכוניות משומשות, במגרש ברח' ירקונים 13 פתח תקוה. הנאשם העסיק שלושה עובדים, תושבי הרשות הפלשתינאית, שעסקו בבניית גדר שתפריד בין מגרש המכוניות לבין גן הילדים שנמצא בסמוך לו; העובדים הועסקו אצל הנאשם במשך מספר ימים, ללא שניתן לו היתר להעסקתם. הנאשם הורשע איפוא בהעסקת שלושה עובדים זרים שלא כדין, בניגוד לחוק עובדים זרים, תשנ"א - 1991.

הנאשם ונסיבותיו האישיות :    

3.        מתסקיר שירות המבחן ומראיות נוספות שהובאו לפני בית הדין עולות העובדות הבאות.

4.        הנאשם, כבן 43, עלה ארצה בשנת 1996, והוא נשוי ואב לשני ילדים.

5.        מתסקיר שירות המבחן עולה כי לנאשם אין הרשעות קודמות, וזוהי לו מעורבות ראשונה ויחידה עם החוק; בשנת 2006 ערך הנאשם ניסיון לנהל מגרש מכוניות משומשות בפתח תקוה; בעקבות חקירתו בעבירה הנוכחית סגר את העסק, אותו הפעיל במשך כחצי שנה, ושב לעבוד כשכיר בתחום השבבי. עוד עולה מתסקיר שירות המבחן כי הנאשם מבין "את הסתבכותו הנוכחית עם החוק כתוצאה מהיותו נעדר ניסיון ובקיאות בתחום ניהול עסקים".

6.        מאז שנת 2010 הנאשם עובד כשכיר בחברה לעיבוד שבבי המייצרת חלקים עבור תעשיות ביטחוניות. ממכתבו של מנכ"ל החברה, מר מנחם בלכר עולה כי הנאשם עובד בתפקיד ראש מחלקת חריטת CNC והוא "עובד למופת ומבצע את עבודתו במסירות ביעילות וללא דופי". עוד עולה ממכתבו של המנכ"ל כי נוכח העובדה שעיקר עבודתה של החברה היא מול משרד הביטחון, תעשיה אווירית, רפא"ל, ועוד חברות מחו"ל (בואינג, MOOG), "הרשעתו של אלכסנדר קפאייב עשויה לגרום לפיטוריו של העובד וזאת כתוצאה מבדיקה שאנו מחויבים מול לקוחותינו העוסקים בתחום הביטחוני בארץ ובעולם". מר חיים פורטנוי, מנהל עבודה במקום עבודתו של הנאשם, העיד גם כן כי הרשעה פלילית עלולה לסכן את מקום עבודתו של הנאשם. מר פורטנוי העיד כי הנאשם עובד מסור, מקצועי מאד, אין לו שום בעיות משמעת, חברתי, עוזר לזולת ולחברים, ובקיצור  - אדם חיובי.

7.        על פי הערכת שירות המבחן הנאשם -

"מנהל אורח חיים נורמטיבי ומתפקד בדרך כלל, בעל יכולות וכישורים לתפקוד מסתגל במסגרות השונות של חייו, המגלה אחריות לתפקידיו השונים. להערכתנו, העבירה הנוכחית הינה חריגה לגביו ולאורח החיים שמנהל, אינה משקפת דפוס בעייתי חוזר, אלא קשורה לבעייתיות בדרך בה בחר להתנהל בתקופה שעבד כמוכר מכוניות עצמאי, ללא שהבין והכיר לעומק את הסיכונים הכרוכים בכך. כיום, עם חזרתו לעבוד בתחום העיבוד השבבי כשכיר, איננו מתרשמים מקיומו של סיכון להישנות אירוע דומה ונראה כי ההליך המשפטי היה אלמנט מטלטל ומרתיע עבורו.

בשל התרשמותנו המתוארת, ועל מנת שלא לפגוע בעתידו המקצועי וביכולתו להמשיך ולפרנס את משפחתו, נמליץ על אי הרשעתו בדין".

טענות הצדדים :

8.        ב"כ המאשימה טען כי כתב האישום הוגש בעקבות בקשת הנאשם להישפט, והנאשם הורשע לאחר הליך מלא; מדובר בעבירה חמורה שהפכה להיות בעיה חברתית - מוסרית; טווח הענישה הראוי עומד בין פי שלושה מהקנס המנהלי המקורי שהוטל על הנאשם (90,000 ש"ח) לבין הקנס המרבי הקבוע בחוק העומד על סך של 350,400 ש"ח; בנסיבות העניין, לנוכח ניהול הליך מלא מבוקש להטיל על הנאשם 50% מהקנס המנהלי, ובנוסף להורות לנאשם לחתום על התחייבות להימנע מביצוע עבירות מושא כתב האישום למשך שלוש שנים שאם לא כן יישא בתשלום הקנס המרבי.

9.        המאשימה הוסיפה כי גם לאחר קבלת תסקיר שירות המבחן היא עומדת על כך שיש להרשיע את הנאשם. בהקשר זה נטען כי המסלול של ההליך המנהלי נועד למקרים מסוגו של הנאשם, דהיינו מקרה בו נעברה עבירה, הנובעת מהסדרים חדשים, אשר פעמים רבות נכשלים בה אנשים במהלך עסקים רגיל. לשם כך נוצרה מערכת הקנסות המנהליים המאפשרת אכיפה פשוטה, מהירה וזולה, המקלה את העומס על בתי המשפט  - היא הדרך המנהלית של הטלת קנסות, ללא הרשעה; במקרה הנדון, הנאשם בחר שלא לשלם את הקנס המנהלי ובכך להימנע מהרשעה ורישום פלילי, ולהעביר את ההליך למסלול הפלילי; אין מקום להימנע מהרשעה במקרה בו נאשם ביקש להישפט, שכן יש בכך כדי לסכל את ההליך המנהלי.

10.   ב"כ הנאשם טענה כי מדובר בעבירה שבוצעה בשנת 2006, לפני כשבע שנים; בעת שנעברה העבירה הנאשם לא ידע לקרוא עברית ולא היה בקי בהוראות החוק, ולא הייתה מודעות לעבירות מסוג זה; משנת 2006 הנאשם עובד כשכיר ואינו מעסיק עובדים, כך שאינו יכול לבצע עבירה מסוג זה, והוא גם לא ביצע עבירה כלשהי מאז האירוע מושא כתב האישום; הנאשם אדם נורמטיבי ומכבד את חוקי המדינה, ואין לו הרשעות קודמות. לעניין שיעור הקנס נטען כי הנאשם נשוי, אב לילדים קטנים, שכרו עומד על 10,000 ש"ח ושכר אשתו על 3,000 ש"ח, והטלת קנס בשיעור המבוקש תגרום לקריסה כלכלית של משפחתו; בנוסף הנאשם הוכר כנכה על ידי המוסד לביטוח לאומי, ויש לו דרגת נכות בשיעור של 28%.

11.   לאחר קבלת תסקיר שירות המבחן עתרה ב"כ הנאשם לאמץ את חוות דעתו של שירות המבחן במלואה. המטרה של הרתעה הושגה עוד לפני שניתנה הכרעת הדין, והנאשם עובד כשכיר. בתגובה לטענת המאשימה כי הנאשם ביקש להישפט טענה ב"כ הנאשם כי אין להעניש את הנאשם בשל העובדה שבחר למצות את זכויותיו בבית הדין.

הכרעה :

המסגרת הנורמטיבית: